עוזבים את מרטיניק

יום חמישי 18 בדצמבר עזבנו את המרינה במרטיניק הבוקר בשעה 06:30 זרקנו עוגן מחוץ למפרץ וכשעתיים עסקנו בניקוי המדחף החרטומן ותחתית הספינה בסביבות 09:00 הרמנו עוגן והתחלנו להפליג לכיוון הרפובליקה הדומיניקנית.

חמישה ימים היינו במרטיניק יומיים הקדשנו לטיולים באי ושלושה ימים לטיפול בספינה ופרוצדורות כניסה ויציאה מהאי.

התוכנית הייתה לטפל בשתי תקלות שדרשו מומחים, הראשונה והחשובה מבחינתינו היתה תיקון הג׳ניקר. ביום ב הגיעה טבעת מתאימה ( הטבעת נשלחה מיצרן המפרש בשבדיה) וביום שלישי בערב המפרש היה חזרה בספינה מוכן להפלגה. עם המכשירים האלקטרוניים המצב היה שונה, הטכנאים היו מלאי עבודה ויכלו להתפנות רק בעוד 10 ימים ( גם הצעה לשלם להם כפול לא עזרה כדי לקדם אותנו בתור) ולמרבה הפלא מד הרוח ושעוני  הST70 חזרו לעבוד כך שאנחנו מפליגים עכשיו עם כל השעונים עובדים ויש לנו את כל נתוני ההפלגה.

ההגעה למרטיניק היתה מאוד מאוד מרגשת ומילאה אותנו בהתרוממות רוח ותחושות סיפוק, זרקנו עוגן בכניסה למפרץ קפצנו למים להתרעננות ונרשמו למקום במרינה דרך מכשיר הקשר. בשעות הצהרים קיבלנו מקום במרינה דבר שהקל עלינו מאוד. הדריכה על הקרקע המוצקה היתה חויה בפני עצמה, ללכת ישר ולא באלכסון לא להתנדנד ולא לחשוש לעוף מצד לצד, גורמים לתחושת קלילות וריחוף בנוסף לבטחון וההקלה מהצורך בדריכות מתמדת.

רחוב במרטיניק

ביתה של ז'וספין אהובתו של נפוליון

מתי ופסל בחצר של ז'וספין

מפעל עיבוד קני הסוכר של הורי ז'וספין

שוק רחוב אופיני במרטיניק