יום ראשון, 31 בינואר 2016

תיקונים

כשהתחלתי לכתוב את הבלוג (goldina2.blogspot.co.il), על המסע שלי סביב העולם, ולפרסם את הפוסטים גם בפייס התכוונתי לכתוב אך ורק על המסע עצמו, הספינה, מקומות, אנשים, תחושות וכו'.. וכמובן לצרף תמונות. הכל כדי לשתף בחוויה וכדי שיהיה לי לזיכרון (כבר כיום אני נהנה לקרוא פוסטים מתחילת הדרך תחושת נעימות מציפה אותי כל פעם מחדש). אבל הנפש חזקה מההחלטות ההגיונות שלי, הצטרכה במה להביע את כאבה על אובדנה של אמא וכך כשכתבתי את הפוסט הקודם לא סיפרתי דבר על ההפלגה ורק נתתי ביטוי לכאבי. לך תבין את נפשך.
הספינה נמצאת כעת קולון שבפנמה,בכניסה המזרחית של תעלת פנמה. אני כאן כבר שבוע ימים בכל הזמן הזה עוסקים בתיקונים, כשמתחילים תיקון ביאכטה אני יודע איפה אני מתחיל אבל התהליך הוא כמו ריקוד טנגו פותר שתי בעיות ומיד מתגלה חדשה, שני צעדיםלפנים אחד לאחור(שעור ריקוד טנגו). ארבעה פרויקטים שונים אחד שהיה החשוב ביותר, החלפת הוונטה הקידמית, סיימנו בהצלחה. השני נמצא לקראת סיום( כננת עוגן מחברה איטלקית, שלחו לנו חלקי חילוף לא נכונים, אנחנו מצליחים לאלתר תיקון עד אשר נקבל את החלקים הנכונים). השלישי גם לקראת סיום, רותי אישתי אהובתי מצטרפת אלי מחר והיא אמורה להביא שני חלקים שאי אפשר להשיג כאן בפנמה, אני מקווה שהבעיה תפתר בעזרתם. לתיקון הרביעי יש לי את כל החלקים הנדרשים, התיקון סובל דיחוי ואני מאד מאד מאד רוצה לצאת להפליג(כל ספינה שיוצא מהמרינה ומפליגה לים הפתוח הלב נקרע בי מקנאה), סיכוי גבוה שידחה לפעם הבאה.
המרינה נמצאת כחצי שעה נסיעה מהעיר קולון, עיר עם פשיעה גבוהה מומלץ לא להסתובב בה. סביב המרינה ג'ונגל פנמי טיפוסי עם שפע קופים, קטנים, עצלנים וקשה לאתר אותם ולצלםץ כך שפרט לעבודה בתיקוני הספינה הבילוח הו טיול בג'ונגל. מצטער לא הצלחתי לצלם טוב בתוך הג'ונגל.
הכניסה לג'ונגל

הג'ונגל מתחיל

פח האשפה של המרינה

ספינה בתיקון

הרבה ספינות בתיקון. למרות שיש כאן תנועה גדולה של ספינות ורובן צריכות תיקונים
אחרי ההפלגות לכאן, המתקנים של המספנה הם עלובים ביותר ולכן התיקונים לוקחים
הרבה יותר זמן.

הרבה קטמרנים במרינה

קצת בלגן בהגעה לספינה

זכרונות מ RED FROG מרינה
גולדיה 2 אי שם בקצה השורה

יום שלישי, 26 בינואר 2016

אמא

הספינה שלי נקראת גולדינה 2, כשמה של אמי. בשנה האחרונה מצב בריאותה של אמא הלך והדרדר, הראש היה צלול לחלוטין אבל הגוף בגד ולאט לאט ראינו כיצד היא נחלשת ומאבדת את הרצון להמשיך לחיות. ב24 בנובמבר 2015 אמא נפטרה.
אהבתי אותה מאד. קטנת קומה, אנרגטית, חיוך תמידי ואהבה אין סופית למשפחה ולכל אדם קרוב. עברה הרבה בחיים, לא פעם מצבים קשים ומייאשים ועדיין שמרה על שמחת החיים ואהבת האדם. כל המשפחה, ילדים, נכדים ונינים זכו להכיר אישה מיוחדת במינה וללמוד ממנה לתת אהבה ללא תנאי. אחותי, מלכה, ביקרה אותה יום יום ודאגה שיהיה לאמא נוח עד כמה שאפשר, הנכדות טיפלו בכל הנושאים הרפואיים והמנהלתיים במסירות ובדאגה וכולנו כולל הנינים הקפדנו לבקר לתמוך ולתת לה את אהבתינו.
עדיין אוהב את אמא שלי, כואב ובוכה את אובדנה. גבר בן 69 יושב בספינה ומתגעגע לאמא.