יום רביעי, 17 בפברואר 2016

סיום השלב האטלנטי

כשהרמנו עוגן נשבו רוחות של כ25 קשרים, הרבה פעמים הרמתי עוגן ברוחות כאלה ואף חזקות יותר כשהכננת תקינה, הפעם היינו צריכים להרים ללא כננת. האמת חששתי, מכיוון שללא כננת לוקח הרבה זמן להרים את העוגן ובמשך הזמן הזה הרוח דוחפת את הספינה וככל שהרוח חזקה יותר כך הספינה נסחפת יותר, במובן שמפעילים מנוע וכך משתלטים על הספינה, אבל אסור לאבד ריכוז לשניה כי אז מאבדים שליטה והרוח יכולה לדחוף לחוף או על סלע או על ספינה אחרת שעוגנת בסביבה.
עברנו את הרמת העוגן בהצלחה (את העבודה הקשה עשה מיכאל בעזרתה של רותי, אני היית ליד ההגה ונתתי עצות) ויצאנו לדרך, חזרה למרינה ב SHELTER-BAY. רוח של 20-25 קשרים גלי צד בגובה שלושה מטרים, למעשה זה היה גלי אוקיאנוס (SWELLׂׂ, לא יודע מה המילה בעיברית) כך שהספינה לא התנדנדה יותר מדי כי אם עלתה וירדה עם הגלים.
הפלגנו במהיריות שנעו בין 7 ל10 קשרים הפלגה טובה ומהירה תוך 7 שעות היינו חזרה קשורים במרינה.
מעכשיו מתחילה ההתארגנות לחציית האוקיאנוס הפסיפיק, בספינה צריכים לסיים את התקלות שהפלגנו איתן, יש לעבור על כל המערכות ולבדוק תקינות, לבצע טיפול תקופתי ולבדוק שיש לנו את חלקי החילוף המתאימים. כ10 ימים לפני ההפלגה  אנחנו נרים את הספינה מחוץ למים כדי לנקות את התחתית שלה מכל מיני אורגניזם שנדבקים לגוף הספינה ובנוסף אנחנו צריכים להחליף חלק במערכת ההגוי.
בארץ נשב על המפה ונבדוק את המסלול שבו נפליג, נתכנן את לוח הזמנים, נכין רשימות מזון להצטיידות, נעשה רענון בעזרה ראשונה ונטפל בכול הפרוצדורות הנדרשות כדי לבקר באיי הגלאפגוס ובאיים הפולינזים הצרפתיים.
אני עכשיו בדרך חזרה ביתה, נהנה כמה ימים בניו יורק הקפואה, מגיע לארץ בסוףשבוע זה ובכך נגמר השלב האטלנטי של המסע, להשתמע לקראת היציאה לשלב הפסיפיק.
פורטובלו

מצמיחים לי קרניים

עוד כחולים

מתארגנים להרמת עוגן

CARTI

CARTI

CARTI

CARTI

יום חמישי, 11 בפברואר 2016

סאן בלס

יושב לי באי חול לבן, מוקף בעצי קוקוס עמוסי פרי, מול ים חמישים גוונים של כחול' רוח נעימה מלטפת ומקררת את הגוף' כוס משקה צונן' ספר ביד ורותי אישתי אהובתי לידי זוהי סאן בלאס. לאורך חופה הצפון מזרחי של פנמה יש כ400 איים כאלו, רובם לא מיושבים, ובהם יושבים בני שבט אינדיאני בשם GUNA YALA , הם מונים כ60 אלף איש, מנסים לשמור על המסורת והתרבות אבל נראה שהמערב חודר לאט לאט ומשנה להם את סידרי עולמם.
יצאנו להפלגה עם שתי תקלות לא פתורות' היה לנו דרכים לעקוף את התקלות ולהצליח לבצע את הפעולות הנדרשות( לא ימאות במיטבה אבל גירד לי כבר לצאת לים לרוח ולמרחב) את בעית האלטרנטור פטרנו בהפעלת הגנרטור וזה עבד מצוין. בעית כננת העוגן תכננו לפתור בעזרת מעלן ג'ניקר( מפרש גדול צבעוני) גם זה עבד אבל היה מורכב' לקח הרבה זמן ולא מעט הסתבכויות.
ההפלגה עד לאיי סאן בלאס היתה קשה מול גלים (בזוית של כ60 מעלות) של כשלושה מטרים,רוח קידמית חדה של 20 קשר, מפרשים מצומצמים והספינה בהטיה עולה יורדת את הגלים עמדה יפה במשימה ושמרנו על מהירות של 7-8 קשרים.כשהגענו לאיים ההרגשה היא שהמאמץ היה כדאי, המקום הוא גן עדן בהתגלמותו.
לפני שש שנים הפלגנו כאן בין האיים האקזוטיים, הים הצבעוני והשלוה השולטת בכל. חזרנו ולא התאכזבנו.
כן היתה אכזבה אחת מהביקור באי המיושב CARTI, אמנם הוזמנו למסיבת בגרות של אחת מבנות הכפר ( הם חוגגים במשך ארבעה ימים את קבלת הווסת הראשונה), מסיבה שהיא אך ורק שתיה לשכרה של הנשים והגברים. פרט לזה הזכרון שלנו מהמקום היה טוב יותר ממה שנתקלנו במציאות העכשוית.
מחר אנחנו מתחילים להפליג חזרה למרינה בSHELTER-BAYלפי תחזית מזג האויר מחכה לנו הפלגה קשה, צריכים לתפוס טיסה בעוד שלושה ימים אז נצא לדרך ובהתאם לתנאים נכלכל את הפלגתינו.

מפרץ פורטובלו, קולומבוס גילה אותו במסעותיו שימש בעבר כמרכז ספרדי למשלוח זהב וסחורות.

קרטה קיד מעל מפרץ פורטובלו

העיירה פורטובלו

מיכאל קושר את הדינגי לעץ

בית מגורים באחד האיים

חול לבן, עצי קוקוס, רוח נעימה ושלווה.

גוונים של כחול

אהובתי נחה