יום חמישי, 4 בדצמבר 2014

מתקדמים לאט

יום חמישי ה 4 בדצמבר, אנחנו מתקדמים לאט יותר מהמתוכנן, נראה לי שבמקום ב16 ימים נסיים ב 18 ימים. יושב לי בקוקפיט מזג אויר נעים שמים נקיים, עננים לבנים נראים באופק ורוח קלילה מצננת את חום השמש וזאת בדיוק הבעיה רוח קלילה במקום רוחות של 15+ קשרים. מסתכל מסביב והים כחול כחול ללא ברבורים( ברבורים זה הקצף הלבן הנוצר על המים כשרוח מעל 10-11 קשרים נושבת) כך שלמרות שמד הרוח לא מתפקד ברור שמהירות הרוח נמוכה מ10 וזה למרות שהתחזיות שאני מקבל משלמה ברק היא 14-17 קשרים. גם התחזיות שאני מוריד ממכשיר הקשר מראות שרוחות הסחר עדיין לא תפסו תנופה ונראה שרק בעוד יומיים הן תתגברנה. למרות כל זאת מסתובבת בתוכי השאלה אולי טעיתי בכיוון שלקחתי, למרות שראיתי במפה שדרומה לנו הרוחות חלשות יותר התחושה לא מרפה.
הגעגועים,מצב הים, עוצמת הרוח וכיוונה והתקלות בספינה ( כמעט כל יום יש תקלות, למרות כל פעולות המנע שאנחנו נוקטים, חלקן רציניות וחלקן קטנות) מעסיקים אותנו רוב רובו של היום ומרות שאין לנו שליטה עליהם. אין ספק שהנושא הכי מדובר ובמקום ראשון בדאגותינו היומיות הוא האוכל, מה אוכלים, מתי אוכלים, כיצד מכינים ומי מכין. החברה באו מוכנים מהבית ואנחנו זוכים לארוחות משובחות מעשה ידי הצוות (אולי בסוף המסע נוציא ספר מתכונים).
בנוסף לכמויות לא מבוטלות של מצרכים שקנינו בלנזרוטה, צוק ומיכאל דואגים לדגה טריה ובמהלך חמישה ימים שבהם זרקו חכה למים, הליחו לדוג שלאשה דגי דורדו, שניים גדולים שהספיקו כל אחד לארוחה לחמישה ואחד קטן יותר שהיה מנה ראשונה. ההמונים דורשים צדק חברתי לדגים וגיוון לכיבה ובמקוים שבעתיד ידונו זן דגים אחר.    
צוק בעמדת דייג תפסנו דג

מתי מתגאה בדייג המוצלח

מכינים אוכל

ויושבים לאכול, הלחם מעשה ידיו של צוק

תגובה 1:

  1. הסקיפר הפרטי שלי יודע לדוג זה ידעתי אבל הוא מפתיע בידע שלו באפיית לחמים. כל הכבוד

    השבמחק