יום שישי, 13 בנובמבר 2015

קשים חייו של היאכטונר

קשים חייו של היאכטונר, על כל יום הפלגה טובה יש הרבה ימים של הפלגות קשות ללא רוח או יותר מדי רוח עם ים סוער וגלי ובנוסף התקלות, אני רוצה לתעד בקצרה תקלה רצינית והטיפול שלנו בה.
בזמן ההפלגה מג'מייקה לפנמה גילה מיכאל שיש בעיה במפרש החלוץ, יותר נכון היחידה עליה יושב המפרש נשברה בנקודה מסוימת והמפרש החל להקרע במקצת. מיד גלגלנו חלק מהמפרש פנימה כך שנמנע לחץ על האזור הפגוע, לא חכם אבל היה יעיל מאד, וכך המשכנו להפליג עד פנמה.
חזרתי לארץ קניתי את החלק שיש להחליף, במרינה בפנמה מתגורר כבר 4 שנים יאכטונר שהוא גם איש טכני שכרנו את שירותיו לביצוע התיקון וכשהגעתי לספינה ניגשנו לתיקון היינו סטיב האיש הטכני, מיכאל, יהודה אנדרי ודומיניק שהצתרפו להפלגה ואנוכי.
שלב ראשון לפרק את הואנטה הקידמית, מפרקים את חיבורי השמן של המערכת ההידראולית מפרקים את הפין המחבר בין הואנטה לסיפון והואנטה משוחררת. נשמע פשוט, לקח לנו כשעה וחצי לבצע.
עכשיו יש לפרק את הקצה השני המחובר לתורן. מעלים את מיכאל לראש התורן שם הוא ממבלה עוד כשעה באבטחת הואנטה קשירה ואז פירוק והוצאת הפין,זהו הואנטה בידנו. כבל באורך של כ 28  מטרים פרוש על הדק.
כדי לבצע התיקון ( החלפת חוליה שבורה, באורך של 1.5 מטרים) צריך לפתוח הברגה בקצה  הכבל. אילתרנו מתקן ומנסים לפתוח אחרי שני סיבובים ההברגה נתקעת, לא נפתח אבל גם לא נסגר חזרה. הרבה שמן, דפיקות פטיש, קללות עסיסייות ונסיונות עדיין לא זז. בינתיים יורד הלילה חושך ואנחנו קצת (הרבה) מאוכזבים ומיואשים. משאירים ההברגה עם הרבה שמן וקוים למחר טוב יותר.
בלילה טלפונים לארץ, ראשית לשלמה ברק, חבר טוב, מומחה ויועץ רציני. בנוסף לאלכס מהמספנה של תלתנית. שניהם אומרים לחמם טוב ולהפעיל כוח. בבוקר שיפרנו את משטח העבודה המאולתר ומלאי תקווה וחדורי מוטיבציה ניגשנו למלאכה. חימום שימון והעסק מתחיל לזוז לאט לאט. שלוש שעות שלעבודה ומאמץ וההברגה נפתחה. הבעיה, ההברגה נהרסה כך שלא לא ניתן להרכיב חזרה, צריך להזמין חלק חדש, וזאת פרוצדורה ארוכה בפנמה.
חיפשנו ואיתרנו ספק שיש לו החלק, סגרנו את המשלוח, הזמנו ועכשיו אני יושב במקום מקסים ומחכה לחלק. חמישה ימים מאז שחזרתי לספינה ונראה שבמקרה הטוב החלק יגיע בעוד שבוע.
כמו שקוראים במקום להפליג מתעסקים בתיקונים, חיפוש חלקים, רדיפה אחרי ספקים, איתור חברות תובלה שידעו כיצד להתעסק עם המכס המקומי ומגיעות לפינות מרוחקות וכמובן עבודה טכנית של פירוק.
אחרי שהחלק יגיע מתחיל שלב התיקון וההרכבה מחדש מי יודע מה עוד יצוץ ויוסיף עניין לפני ההפלגה.
אמרתי קשים חייו של היאכטונר.
ההברגה שצריכים לפתוח

כך נראה קצה הואנטה

אחרי הפתיחה רואים את ההברה הפגוע

המפרש קרוע והחלק אותו יש להחליף

זוית אחרת של החלק הפגום

יום ראשון, 8 בנובמבר 2015

חזרה בספינה

חזרתי לספינה אחרי ארבעה וחצי חודשים. מספר ימים לפני הטיסה ההתרגשות מתחילה להתעורר, התעסקות אחרונה בפרטים, בתכנון ההפלגה ובהכנות לתיקונים שהספינה דורשת, מגבירים את ההתרגשות לקראת המפגש עם גולדינה II. שיא ההתרגשות כשהגעתי לספינה כיף כיף כיף.
המטלה הראשונה לפני שיוצאים להפלגה היא טיפול בתקלות ותיקון מה שנשבר, תקלות יש בכל הפלגה וחלק נכבד מחיי היאכטונרים בספינות מפרש הוא טיפול בתקלות ותיקוני הספינה.להמחשה התקלות שארעו בהפלגה האחרונה מפלורידה לפנמה היו.
Whiskerpol, המוט התומך במפרש הקידמי, נתקע בתושבת שלו ולא הצלחנו לשחרר היה צריך להוציא את  הניתים שמחזיקים אותו לנקות את המנגנון מבפנים ולהתקין מחדש.
הריצרץ בחלון הניילון השקוף נקרע ואי אפשר היה לסגור את החלון, פירקנו את כל המנגנון הבאנו לארץ את הרצוע שהריצרץ מתחבר אליה וכאן החלפנו את הריצרץ. באזור שהספינה עוגנת כיום אין מכונה שיכולה לתפור ריצרץ כזה.
בנוסף היה לנו, נזילת מים מפתח כניסת המים לספינה, מנגנון האבטחה של מיכלי הגז נתקע ונשארנו בלי גז בכריים ואחרון אחרון חביב, תקלה שעליה אנחנו עדיין עובדים ואכתוב עליה בנפרד, נשברה חוליה עליונה של מסילת המפרש הראשי וחלק עליון של המפרש נקרע.
אז כמו שקוראים הרבה תקלות כאבי ראש והתעסקויות אבל אנחנו אוהבים את זה ומתמודדים בכיף גם אם מדי פעם מקטרים ומסננים קללה עסיסית.
הספינה נמצאת במרינה שבאי בשם  BASTIMENTO, אי יפיפה עשיר צמחיה ומראות נוף מדהימים.
איונים מול החוף

חוף הים הקריבי

קבוצת בתים בדרך למרינה

ערב במרינה

מבט למפרץ

החוף הקריבי

חוף קריבי

חוף קריבי

צפיפות דיור מקומית

השכנה  דיאן שאימצה את מיכאל יושבת בקפה מסעדה בחוף

דייגים

עוד חוף יש הרבה כאלה

אי נוסף מול החוף

הצפרדעה האדומה

RED FROG

השכנה דיאן, הכלבה קיטי, והספינה.

המרינה במזג אויר טיפוסי

יום שבת, 7 בנובמבר 2015

חוזר לBocas

הרבה זמן עבר מאז ההפלגה האחרונה שלי והרבה זמן מאז שכתבתי משהו. בראש מסתובבות להן מחשבות רעיונות ונושאים שאני רוצה לכתוב ולתעד (הכל קשור לספינה ולהפלגות) אבל משום מה לא מתיישב לכתוב.
ראשית הגענו לפנמה (חבר שלח לי מאייל ושאל בדאגה האם הכל בסדר, פוסט אחרון שקרא הייתי בדרך לפנמה ומאז עברו מס חודשים ולא סיפרתי על ההגעה לפנמה).
הדרך מג'מייקה לפנמה היתה הפלגה קלסית רוחות טובות, ים קצת גלי, ספינה מתנדנדת, מהירות 7,8  קשרים, אוירה נעימה, אוכל טעים בקיצוכ כיייייף.
הגענו לפנמה, לאזור הנקרא Boca Del Toro בשעה 23:00 חושך, אין ירח, לפי המפה אמורות להיות בויות עם אורות(מצופים המסמנים מסלול הפלגה, חשוב מאוד באזורים רדודים בהם יש מקומות בודדים שניתן לעבור מבלי להתקע בקרקע) אבל אין אורות של בויות וגם הבויות אינן. כך הפלגנו כשעה לאט לאט באזור לא מוכר, רדוד, חשוך ולא מסומן. מהסיבות הנל החלטתי לעגון במפרץ הראשון ולהמשיך למרינה למחרת בבוקר.
נכנסנו למפרץ בסביבות חצות, אורות דלקו על החוף סינוורו בנוסף, מספר ספינות עגנו במפרץ ובניגוד לחוקי הים לא הדליקו אורות עגינה שילוב הפרעות במציאת מקום מתאים לעגינה. לאחר מספר סיבובים כולל התקרבות יתר לריזורט מקומי שגרם לשומר להדליק עלינו פרוז'קטור רב עוצמה מצאנו מקום מתאים זרקנו עוגן ולישון. למחרת בבוקר הפלגנו למרינה Red Frog הממוקת באי שיש בו צפרדעים אדומות. תהליך הכניסה לפנמה לקח יום שלם. ביקור של שישה פקידים בספינה ולאחר הביקורת, רישום המסמכים, חתימות וכמובן מילוי הכיסים או תיקים בממתקים לילדים או נכדים, אני הפלגתי איתם לעיר Bocas, שם הוצאתי רישיון שייט לספינה, שאר הצוות הצתרף והלכנו לרישום הכניסה האישית שלנו לפנמה. WELCOME TO PANAMA.
תמונה שמצאתי אמא שלי ואני זאת גולדינה האמיתית

הכפר שהתגלה בבוקר

זוית נוספת לכפר

העיירה בוקה יושבת חציה על המים

טקסי מים בין האיים

בית טיפוסי

בוקה

בוקה

מלון המגדלאור האדום



בתים בצמחיה העשירה

בדרך לבוקה