גולדינה II סביב העולם: ינואר 2015

יום שבת, 3 בינואר 2015

עוגנים במקסיקו

יום שבת ה 3 בינואר שעה 04:30 הסתיימה ההפלגה מהאיים הקנריים דרך מרטיניק, הרפובליקה הדומניקנית, קובה וקשירת הספינה GOLDINA II למזח במקסיקו. הרבה התרגשות, שמחה מהולה בעצב, אוסף רגשות מציף את כולנו וכמו שכתבתי בפוסט קודם, אני לא מצליח לבודד ולהגדיר את הרבדים השונים של הרגשות המציפים אותי, דבר אחד ברור, הסיפוק של ביצוע התוכנית הסיפוק מהעובדה שעשינו זאת.
הכניסה למרינה הייתה אחת הקשות שעברתי. רוח של 25-30 קשרים נשבה ללא הפסק והאי לא הצליח לחסום לנו אותה, שלל אורות מהאי סינוורו ולפעמים ממש מנעו את הראיה, באי יש מספר מרינות כך שאורות המצופים המסמנים את הכניסה ואת מסלול ההפלגה( המים רדודים במפרץ ובנוסף יש תנועה של החול בקרקעית הים כך שחשוב להקפיד להפליג בנתיב המסומן) באורך של 2מיילים ימיים ואורות המרינות מתערבבים זה בזה וקשה לנווט ולהחליט איזה אור שייך למסלול שלנו ובנוסף הרבה ספינות עוגנות במפרץ וחלק גדול מהן ללא אור עגינה ובשלל חגיגת האורות קשה לזהות ולראות אותן, מספר פעמים גילינו ספינה כשהיינו 30מטר מהן. מיכאל עמד בחרטום עם זרק-אור ושימש לנו עיניים קידמיות, צוק צפה במד העומק והתריע על שינוים וסכנות ושאר הצוות פקח עיינים וסקר את הסביבה. כך לאט לאט התקדמנו בזהירות זהירות.
כדי להגיע למרינה צריך להגיע לקצה המפרץ שם מתחילה תעלה באורך 400מטרים וברוחב של 25מטרים. בשל בעיית עומקים צריך להפליג באמצע התעלה כשמצד אחד יש צמחיה והמים שם רדודים מאד ומנגד יש מזח ועליו קשורות סירות רובן סירות דייגים. נכנסנו לתעלה ונכנסתי קצת ללחץ, מלפנים בשני שליש התעלה עגנה סופר יאכטה מנועית קשורה למזח וחסמה מעל לחצי תעלה, התקדמות איטית, בדיקה מתמדת של עומקים, תנועה צמוד צמוד למפלצת, מספר קללות עסיסיות וגם את המכשול הזה עברנו בהצלחה.

הדרך למקסיקו

יום שבת ה3 בינואר שעה 01:30, עוד מספר שעות אנחנו מגיעים למקסיקו ל Isla De Mujeres אי קטן מול העיר קנקון. זאת התחנה הסופית של קטע זה, זהו בעוד כמה שעות אנחנו מסיימים. לא מצליח לבודד ולהגדיר את תמהיל הרגשות הממלאות אותי למחשבה הזאת שהנה סיימנו והקטע הזה של המסע מגיע לסופו. יש התרגשות, סיפוק, שמחה הנה חוזרים הביתה, גאווה על כך שעשינו זאת ועוד ועוד...(עכשיו אני מקנא במשוררים וסופרים שמצליחים לבהגדיר להביע ולתאר את הרבדים והגוונים השונים של הרגשות)

משמרת לילה אחרונה שלי, רוח גבית של 15/20 קשרים, גלים 2+ מטרים מגיעים מאחור מרימים ומורידים את הספינה בתנועה אלגנטית, מדי פעם גל מרדן בעל אישיות עצמאית מגיח לו מהצד ומטלטל את הספינה בעומה מצד לצד ( אם אני לא מוכן והגל תופס אותי בהפתעה התנודה הפתאומית הזאת והנטיה החזקה של הספינה לצד, לשבריר שניה מבהילים ואני מחסיר פעימה אחת בלב).

הספינה עם מפרשים במבנה פרפר מפליגה במהירות של 7-9 קשרים וחותכת את המים במוזיקה מדהימה. חבל שאין ספינה ליד שיכולה לצלם את GOLDINA II מפליגה במבנה פרפר קלסי, כל הנסיונות לצלם מהספינה עצמה לא הצלחנו לתפוס את מלוא המבנה.

לילה בהיר רק מספר עננים מדי פעם מסתירים את אור הירח, הירח כמעט מלא לגמרי ומצליח להאיר את הים עד קצה האופק, מראה מלא הוד הממלא אותי ומעורר מחשבות על היקום, על יופי הטבע, על החיים שלי בעולם הזה וכך לאט לאט שוקע ברגשות ובמחשבות עד אשר מאבד את עצמי בתוך עצמי.

מסביב יש אוניות, שלוש אוניות נוסעים, שתי אוניות משא, ושתי מיכליות ענק. חייבים להיות ערניים ביותר ולשים לב לתנועה שלהם ולהבטיח שהם רואים אותנו ( זכרון ספינת הדייגים היפניים שנדרסה ע״י אוניית משא של צים מחדד לי את החושים) לצערי לא יכול להרשות לעצמי לשקוע יותר מדי במחשבות.

מיכלית ענק באורך של 300+ מטרים נעה מאחורינו במסלול התנגשות איתנו, זאת אומרת אם שנינו לא נשנה את כיוון ומהירות ההפלגה אנחנו אמורים להתחבר, החוק הימי קובע שהיא צריכה לפנות את הדרך ולהבטיח שלא נתנגש( חוק חוק אני רוצה להבטיח שבאוניה מכירים את החוק וגם שהם לא נרדמו בשמירה, אם אני רואה שבאוניה מתקרבת אלי שלושה מייל והיא עדיין באותו מסלול התנגשות איתי, אני יוצר קשר איתה). הפעם לא צריך במרחק של כ שלושה וחצי מייל המיכלית הענקית הזאת משנה כיוון ומפנה דרך לספינת המפרש הקטנה. מעניין מה עובר בראש של הקצין התורן שבאמצע הלילה הוא המיכלית הענקית עם כל עוצמתה צריכים לשנות את מסלול ההפלגה בגלל איזה ג׳וק בלב ים שנמצא שם לשם תענוג.

שקיעה

ועוד שקיעה

לא זוכרים זריחה או שקיעה

מנקים את הסיפון

מפליגים

יום חמישי, 1 בינואר 2015

CAYO LARGO,CUBA

ביום רביעי 31 בדצמבר בשעה 08:30 נקשרנו לרציף במרינה באי CAYO LARGO. פרוש השם הו אי קטן ארוך ואכן השם מתאים לאי. מספר בתי מלון שדה תעופה והמרינה זה כל מה שיש באי כך שהזמן באי נוצל לטיםול בספינה, מנוחה, ביקור באי שכן הניקרא אי האיגואנות, קצת השטתות וחגיגת סוף השנה.הכל תראו בתמונות.
לפי דברי מנהל המרינה יש לנו הכבוד להיות הספינה בעלת דגל ישראל הראשונה העוגנת מרינה זו, הוא מנהל המרינה כבר 27 שנים ולא ראה במרינה ישראלים. צילם אותנו את הספינה את דגל ישראל וביקש שנצלם אותו עם דגל ישראל בהתרגשות רבה הסביר שישלח התמונה לאמא שלו תמונה שלו עם חברים ודגל של המדינה הקדושה. הבטחתי לו שאשלח לו דגל של ישראל כדי שיוכל לשים אותו במשרדו.
למחרת יצאנו לדרך לקטע האחרון לכיוון מקסיקו.