יום ראשון 19 באוקטובר שעה 03:00 יושב בקוקפיט, משמרת לילה, לילה חשוך ובנוסף יש ערפל כך שהראות לא טובה ודורשת ערנות מירבית( הרבה סירות דייג מרוקאיות של מקפידים על כללי הים). למשמרות הלילה יש קסם מיוחד, אני יושב לבד מוקף חושך, לפעמים אור ירח מאיר באור חיור את האוקיאנוס האינסופי, לפעמים עננים שחורים כבדים ומאימים מוסיפים דרמתיות, הפעם חשוך אין ירח שמים נקיים זרועים בכוכבים וערפל מסתיר את המרחב. בתוך כל זה אני יושב עם עצמי לבד ונותן לראש והלב להתבטא. נותן לגעגועים לאהובים שלי לעלות, לחוש את כאב הרצון להיות איתם, לדבר איתם לחוש אותם. מין כאב לא מוסבר שמלווה בתחושת חמימות ואהבה נעימים.
עזבנו את גיברלטר בשעה22:00 ישר לתוך האוקיאנוס, לילה חשוך, גלי אוקיינוס קידמו את פנינו, לא משהו קשה או מאיים רק שבלילה בחושך התחושות מתעצמות ויש הרגשה שהמצב חזק יותר.
מפליגים כבר יומים רצוף באוקיינוס, מתחילים להכנס לשיגרת הפלגה, נהנים מהחברותה, מזג אויר נעים, וגלי ים שלפעמים מגיעים עד לכארבעה מטר גובה. גלי האוקיאנוס הם גלים ארוכים ורכים, הם מגיעים לספינה מרימים אותה איתם, מורידים חזרה והכל בתנועות עדינות שכמעט לא מרגישים בהן, אלא אם אני יושב בחוץ ורואה את העליה וירידה ביחס לאופק.
 |
| תומפרש הג'ניקר מתחיל להפתח |
 |
| המפרש מסרב להפתח |
 |
| מרימים את מפרש הג'ניקר |
נראים נהדר.
השבמחק