יום רביעי, 5 בנובמבר 2014

מייצרי גיברלטר, 16 באוקטובר 2014

מייצרי גיברלטר הפתח המחבר את הים התיכון עם האוקיאנוס האטלנטי עשיר בהסטוריה ימית( בייחוד מלחמות ימיות וריבי שליטה) ומהווה תופעת טבע מענינת. מתברר שהים התיכון מאייד כמות מים הגדולה פי שתים או שלוש מכמות המים הזורמת אלי מהנהרות והנחלים. כך נוצר מצב שגובה פני המים שממזרח לגיברלטר ( הים התיכון) נמוך במעל למטר מגובי פני המים שממערב לגיברלטר (האוקיאנוס האטלנטי). לכן יש זרימה תמידית של מים ממערב למזרח. אבל בשל דעות ושפל יש שעות ועונות שבהם יש גם זרימה ממזרח למערב קרי מהים התיכון לכיוון האוקיאנוס, שזה בדיוק הכיוון שאני צריך כדי להגיע לאיים הקנריים.
נועצנו בספרות הסתכלנו במפות הוצאנו טבלאות וחישבנו, מתי כדאי לנו להגיע לחציית המייצר כך שהפליג עם הזרם ולא נגדו. התוצאה הייתה שש בערב ולפי זה תכננו את הדרך כך שנגיע בשש לכניסה.
נרגשים מאושרים ונינוחים נכנסנו למייצר וראה פלא יש זרם אבל מעשה שטן הוא נגדנו, כן כל החישובים שלנו כנראה היו שגועים, מה שהיה לנו קשה לקבל, וכך חצינו את המייצר במהירות של שזה קשרים במקום מהירות של תשעה קשרים.
צוק גיברלטר המפורסים, ברקע רואים את הרי מרוקו.

מתקרבים

מתקרבים

אנחנו לידו

ואז התגלה לנו המסגד לרגלי הצוק

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה