שלום מלנזרוטה, המקום שעושה הכי שחור בעיניים ובכ"ז,  ממלא באנרגיה רעננה ואופטימית, לא, אין כאן ערים תוססות ולא רחובות הומים אין עומסי תנועה, נראה כאילו ואין כאן כמעט אנשים. אני כמעט משוכנעת שהאי הגדול הזה הוא מגרש המשחקים האהוב על אלוהים, כאן הוא משתעשע בטבע עצמו... מפגן מרשים של רעידות אדמה שזיכרם ניכר במייצג וולקני המתפרש בשחור אינסופי במגוון תצורות, הרים וקניונים הכל שחור, שחור! מוקף אוקיינוס כחול וטורקיז חופים פסטורליים וחופים עם גלים ענקיים הניתחים ונשברים בקצף לבן, עוצר נשימה.... ובשמיים דרמת אור, שמש ועננים משתנה כל הזמן. זה הסטודיו של אלוהים. עלינו עליו!
על שדות המלח האטלנטי כמובן אין לי מה לכתוב! מרהיב.