יום שבת, 13 ביוני 2015

TCI

יום שבת 13 ביוני,
ביום חמישי ה11 ביוני הצתרפו אלנו בילה ומתי מורנו, הם מפליגים איתי מכאן לפנמה, הכרתי אותם דרך מיכאל המכיר את בילה ממיכמורת. בדרך לשדה התעופה הורדתי את רותי, במסעדת הבית, עם ציוד הצילום ליום צילומים של החוף. לאחר שבילה ומתיהתארגנו בספינה נסענו להנות משעות הערב  עם רותי. פגישה מרגשת בין רותי ובילה (לפני שנים עבדו ביחד בחברת תרופות) ורותיהכירה לנו בחור מקומי אותו פגשה בחוף, BRIGHT שמו, בן של כומר, טיפוס ססגוני עם חוכמת חיים מענינת ויכולת דבור והתבטאות מרשימות.
סיימנו את היום באירוע המתרחש כל יום חמישי בערב. כעשרים דוכנים בהם מוכרים אמנות מקומית המושתתת  בעיקר על צדפות, וכמובן דוכני אוכל, להקה מקומית של מתופפים על תופים העשויים מחלקי חביות או קופסאות מתכת שונות ונגני חצוצרה מקומית ללא קלידים, ניגנו מוזיקה קיצבית מקפיצה אותך וגורמת לגוף לנוע ולהגיב למקצב המשכר, הלהקה לבשה בגדים בצע צהוב וירוק זוהרים כך שראיתי גוש צהוב ירוק נע בקצב התופים וברכזו רעמת תלתלים מקפצת, כן זאת היתה רותי שהשתלבה מיידים עם המיקצב. אין ספק ערב פרידה מהמם לאהובתי.
אנחנו נמצאים באי בשם PROVENCIALES לקח לנו קצת זמן ללמד להכיר אותו ולגלות את הפינות היחודיות שלו, גילינו רק חלק מהן, הפזורות לאורך החופים המרהיבים של האי? לרב המקומות היפים והמענינים הגישה היא בדרכי עפר ולפעמים זה דרכי אבנים, דרכים הנראות כבילתי עבירות, או שניתן להגיע דרך הים עם סירה קטנה.
אי קטן, אחד מני רבים, שהיתי בו שבוע ולא הספקתי להכיר אותו ממש, פגשתי מספר מקומיים, קצת למדתי על החיים שלהם, טיילתי בחופים, ראתי מראות נפלאים, לא שבעתי ולא מיציתי.
ברייט ואני

מדבר ולא לוקח אויר

בילה מתי מיכאל מריו ברייט רותי

ירוק וגוונים של כחול

נוף בחופים מסודרים

אי קטן

בית פרטי

הכניסה לבית

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה