מפליגים ממקסיקו לארהב

יום שלישי 28 לאפריל
סוף סוף יוצאים להפליג! סוף סוף מכמה סיבות, ראשית חכיתי לזה, גירד לי בקצה העצבאות להיות על הספינה ולהפליג. הטיפול הבירוקרטי ביצאה ממקסיקו והתחושה שסוחטים ממך כסף על כל דבר ובנוסף כל כמה זמן באים עם חשבון חדש וחיוב נוסף כיף לדעת שזה נגמר. היו מספר תקלות בספינה שהיה צריך לטפל ולתקן את התקלות הקטנות מיכאל פתר לבד שלוש תקלות גדולות יותר חיכו לי מתוכן רק אחת הצלחנו לפתור, מתסכל מאד( למרות שיש לי הסברים טובים מאוד).
עכשיו אנחנו מפליגים במפרץ מקסיקו רוח דרומית 18-20 קשרים והספינה מפליגה 11-13קשרים קצת גלי צד מטלטלים את הספינה שמים נקיים שמש חמה ואני בעננים, מבסווווווט.
מפרץ מקסיקו ידוע בזרם הגולף המתחזק בו ויוצא צפונה אבל מסתברשיש במפרץ עוד כמה וכמה זרמים ואנחנו נהנינו מאחד מהם וז  איפשר להגיע למהירויות הנ"ל.
אנחנו שלושה חברה בהפלגה, מיכאל בר אדון שאותו כבר מכירים, דב בר שחצה איתי את האוקיאנוס מברמודה לאיים האזוריים וגם הפליג איתי בים התיכון ואנוכי. מענין איך שמספר האנשים בספינה משפיע על החיים בהפלגה, יותר אנשים יותר אקשן רעש שיחות אינטרקציות אנושיות פחות שעות משמרת לילה ועוד ועוד ועוד. פחות אנשים בדיוק להפך.קשה לקבוע מה טוב יותר, לי שניהם מתאימים.
מכונה מופלאה הוא הגוף, 24שעות הייתי בדרך מהבית לספינה, מתוכן 16.5שעות בטיסה, ארבעה ימים בספינה קשורה היטב במרינה ואז יצאנו להפלגה, הרגשה מרוממת רוח ים גלים מהירות מרחב פתוח לכל רוחות השמיים כייף. אבל הטילטולים משפיעים על הגוף ואחרי זמן מה אני מתחיל להרגיש  לא טוב בבטן. שוכבלי בשקטלא מתאמץ מדי כמעט ולא אוכל ולאט לאט יוצא מזה. הלאט לאט הזה לוקח כמה שעות טובות שבמהלכן הרבה מחשבות עוברות בראש על  חיים מהותם ומה עושים מהם, מהחיים שלנו, כל אחד והבחירות שלו.
ב 03:00התחילה משמרת הלילה שלי כבר הרגשתי טוב הרגשתי שחזרתי לעצמי.

מדיירי המלון

נהנים מהשמש

המלון תמונה מקצה התורן

הנוף מהמרינה

דוכנים במקסיקו (תמונה מטיול שמיכאל טייל) 

השמיים מתקדרים הרוח מתגברת 

הים מגיב למזג האויר