יום רביעי השמונה ביוני שעה 21:00 היום חזרנו ל HIVA
OA הפעם עוגנים בצד הצפוני של האי במפרץ בשם HANA-IAPA. בדרך לכאן עברנו באי
נוסף, TAHUATA, עגנו שם במפרץ יפיפה עם חופי חול זהוב (כל
החופים בפולנזים הם שחורים, סלעיים או חול שחור), לרגלי רכסי הרים תלולים ועצי
קוקוס מלוא העין. ביקרנו בעיירה נחמדה ובעגינה פגשנו בזוג צרפתים, איזבלה
ופרנסואה, אותם הכרנו ביום טיול שעשינו ב ATUONA. הם נמצאים באי הזה כבר
שבוע ימים ומתכוונים להישאר כאן עוד כמה ימים ואז לעבור למפרץ אחר. כך חיים
הקרוזרים, מגיעים למקום עגינה נשארים בו מספר ימים בלי שום מטרה ספציפית אלא לחיות
את המקום, הכל בקצב איטי, יש זמן ונהנים מהרגע. כאשר נמאס או הרוחות מתאימות
מפליגים ליעד חדש, אין לו"ז ואין לחץ.
היום זרקנו עוגן בסביבות השעה 14:00 וירדתי לנוח, לאחר שעה עליתי לסיפון מוכן לקפוץ למים ולהתרענן מחום הצהריים, החברה שישבו בסיפון סיפרו שלפני כחצי שעה נכנסה למפרץ להקת דגים ואחריה רדף כריש גדול. עכשיו אני במלחמה פנימית בין הפחד הבסיסי הזה מהכריש במים לבין ההגיון שאומר, זה היה לפני חצי שעה, הכריש כבר מזמן לא כאן. לפרק זמן ההגיון גבר ובחיל ורעדה נכנסתי לים, שוחה לאט לא לעשות תנועות חדות מדי וכל הזמן מחפש אולי הכריש בסביבה. ניצחון ההגיון היה קצר ומהר מאד עליתי חזרה לספינה. הפחד הוא רגש חזק ולרוב מצליח לנהל את חיינו למרות הראיה המפוקחת וההבנה שלנו שכרגע אין לפחד מקום.
אחרי הצהריים ירדנו לטייל בכפר, מקסים, הכל צבעוני, פרחים בצבעים
שונים, צמחים צבעוניים והכל על רקע ההרים עמוסי צמחיה טרופית וכמובן נחל זורם
לאורכו של הכפר. בדרך שלט עליו כתוב YACHT CLUB, לא על שפת הים אלא במעלה
ההר באמצע הכפר. WILLIAM, טיפוס משונה, מנהל ספר
חתימות של יאכטות שעגנו במפרץ וזה ה CLUB, עילעלנו בספר וראינו
שספינה ישראלית בקרה כאן בעבר והקפיטן שלה הוא זולו. את זולו הכרתי כשתכננתי את
הקפת העולם, ישבתי בביתו בוקר שלם ולמדתי ממנו רבות על המסע והתארגנות הנדרשת, עולם קטן.
 |
| האי TAHUATA |
 |
| מפליגים לאורכו בגשם |
 |
| מפלי מים בכל מקום |
 |
| הכנסיה הפתוחה |
 |
| מבט מבחוץ |
 |
| האם הבן ופרי הלחם |
 |
| הכנסיה |
 |
| עיזים ותרנגולות גדלים פרא בכל האיים |
 |
| מבט מהספינה |
 |
| זהו וויליאמס וספרי החתימות שלו |
 |
שני תרנגולים ותרנגולת אחת |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה