יום ראשון, 31 במאי 2015

מפליגים לבהאמס

יום רביעי ה 3 ביוני 2015
אחרי יומיים כיפיים בניו יורק עם אהובתי רותי הגענו לספינה ערוכים ומוכנים לצאת לדרך, יום וחצי בStuart, קניות בWest marine, חנות ענקית של דברי ימאות, קניות מוגזמות בסופר וארגון פנימי של הספינה.(כל הזמן הזה מסתובבת לי בראש השאלה איך אני מצליח להתגבר על מכשול החול שבפתח הרציף).
יום ראשון בבוקר, ה31 למאי, שעה 08:10 מניעים ויוצאים לדרך ולמרבה הפלא היציאה די חלקה, הזרמים הנגרמים עקב הגאות והשפל מזיזים את החול שבקרקעית ממקום למקום, מתברר שגם כאן צריך מזל.
אבל המזל הופיע רק פעם אחת, אחרי שתידלקנו יצאנו לאורך התעלה לכיוון האוקיאנוס כשהגענו לצומת עם עוד שתי תעלות עמוסות נתקלנו בדיונת חול, חילצתי לאחור נסיון נוסף לעבור מהצד כשל עוד שני נסיונות לעקוף ולא הצלחנו לעבור.
מנועית גדולה שעברה לידינו הציעה עזרה, נקשרנו ובכוחות מאוחדים ניסינו להתגבר על המכשול ללא הצלחה. בינתיים הופיע השריף, לכל מקרה שיהיה ובנוסף הופיעה ספינת חילוץ מקצועית שנעמדה בצד והמתינה, אם נצטרך.
והצטרכנו, עם העזרה של המנועית לא הצלחנו לעבור ואחרי כחצי שעה של נסיונות הודנו להם יפה וקראנו לגרר המקצועי. אחרי כשעה של ניסיונות שונים והכנסת הספינה לעומק הדיונה הגורר הלך להביא עזרה של גרר גדול יותר וכך בכוחות משותפים במשך כשעה נוספת הצליחו להעביר אותנו את הדיונה.
לדברי הגוררים כנראה במהלך הגרירה נתפסנו בחבל שהיה בקרקעית, אין ספק חוויה, ההתנדבות והרצון לעזור של המנועית, לראות את עבודת הגוררים, ותשלום של 1000 דולר אמריקאים למחלצים.
סוף טוב הכל טוב, יצאנו לדרך להפלגה חלקה של 24 שעות רצופות עד לבהאמס.
רותי אהובתי עם כובע מ WEST MARINE

התעלה בדרך לאוקיאנוס

מנועית קטנה עוברת משמאל

טובים השניים מהאחד, מייצרים תנועת מים להזזת דיונת החול

כל הזמן הכלב פיקח על העבודה



מחלצים 

לראת סיום החילוץ

תעלה ברוחב 10 מטרים כניסה למפרץ של המרינה

הכניסה למרינה

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה